שבת בבוקר

שבת בבוקר

לעיתים רחוקות כמו שקרה הבוקר, אני מצליחה להתעורר לפני כולן.

זה קרה הבוקר, התעוררתי מאור התריסים הפתוחים, הקטנטונת שוכבת בגבה אליי מתנשמת נשימות של בת 10 חודשים מצוננת. 

הקטנה בת ה 3 וחצי מתחת לזרועי השמאלית ורגליה מונחות על בטנו של האיש שאיתי בכל הסיפור הזה שנקרא משפחה. 

לא זזתי.

נשמתי עמוק ותהיתי אם כדאי לי לנסות לקום ולבלות כמה רגעים לבד עם עצמי לפני שכולן מתעוררות.

ידעתי שהסיכוי קלוש ביותר, שאצליח להשחיל את זרועי מהקטנה ולחמוק מהקטנטונת בלי שהן יקראו לי בחזרה,

ערות כמו הטיגריס דובר האנגלית של דייגו. 

ידעתי ובכ"ז נפשי חשקה בפנטזיה של להתחיל את היום עם עצמי

החשק היה גדול ממני והתחלתי בתזוזה קלה כדי לבדוק בעדינות,

ואז הופ.. שלפתי את זרועי וחמקתי החוצה במהירות מהמיטה ששמורה רק לתימניות כמוני בידיעה שאני עובדת כאן רק על עצמי.

עוד לא סיימתי להטיל את מיימיי בחדר השירותים המרוחק מחדר השינה, 

וכבר קול קורא, עמוק וחזק כמו של מפקד סובייטי הזועק לחיילו.

אהההההההההההההה היא קוראת לי

רגע!! רגע!! רגע ליבי!! אני באה!! אני צועקת בלחישה כדי שלא להעיר את השני שליש האחר של בנות הבית.

הלכה לי הפנטזיה.

התחיל היום.

ציצי, קקי, פיפי, אמא- טלויזיה- רק שתי תוכניות- זה נחשב? זה לא נחשב! אבל אמא! לא אהבתי את זה!

אני רוצה עוד! אני לא רוצה! שוקו! לא רוצה תה! לא לזרוק על הרצפה! אמא!! ליבי מפריעה לי!! אאאההההה היא מציקה לי!

אפשר עוד פניקייק? אפשר גם פיצ'ס? גרגרגרגרגרגפום בוםבובם
אמא!! רוצה שאאפר אותך? איה! חחחח, ריקודים, אהבה, נישנושים, דיגדוגים.

אני!! לא- אני!! הם, אתן, כולנו!

שקט!!!

יש!! אבא התעורר!!!

זמן לעצמי!!!! אני רוצה זמן לעצמי!!!!!  אני שואגת.

הוא יורד איתן לפארק

אני שומעת אותן מלמעלה צועקות ואותו משתדל להרגיע

אני לא מתאפקת ומסמסת התנצלות על השאגה. 

מקבלת תשובה חזרה בזו הלשון:

"הכל בסדר מאמי, את הכי מדהימה שיש".

ברוכות הבאות לבלוג שלי "החיים כאן ועכשיו", החיים אכן כאן ועכשיו עם מה שהם מביאים איתם. 
בכל בית ומשפחה יש את שלל המצבים והרגשות שכוללים
שמחה, אהבה, חמדנות, קנאה, תסכול, כאב, עצבים, חיבה, אמפתיה, בושה וכן הלאה. השוני מתבטא בהתייחסות ובקבלת המצבים וביטוים הרגשי. 

בבלוג אשתף אתכן בשלל מצבים בחיי והדרך שבה נכנסת קבלה ונוכחות שמאפשרת לכל הקסם הזה שנקרא משפחה לקרות ולהתחרחש בבריאות ובאהבה.

עליי- אני בת 38, נשואה ואמא לשלוש בנות, בת 5 וחצי שרק התחיל כיתה א', בת 3 וחצי שהתחילה גן עיריה ובת 10 חד' אותה אני מגדלת בבית. במקצועי אני מטפלת בפסיכודרמה ומנכל"ית של גדולה מעגלי צמיחה והתפתחות- ארגון לקידום נשים עצמאיות. בתחביביי ובחיי אני אוהבת לכתוב, לעבוד, לאפות רק עוגיות שיבולת שועל, לדמיין, לעשות יוגה, לנשום, להרצות, להנחות ולעזור לאנשים. 

הבלוג נפתח מכמה סיבות:

כי אני נהנת לכתוב

כי חשוב לי להעביר הלאה את מה שאני למדתי ולומדת כל יום על החיים עם כל מה שהם מביאים איתם

 כדי לקדם את ההרצאה שלי "החיים כאן ועכשיו" הרצאה להעצמת הטוב בחיינו.

כדי לקדם את קבוצות הפסיכודרמה לנשים בהנחייתי

כדי לקדם את החשיפה לפעילות של גדולה ושל הקבוצות שלה ברחבי הארץ.

מקווה שתהנו מהתכנים ומהחיים

שלכן

רעות
rayshlomi@gmail.com